הקדמת המחבר (הבאה בדפוס הראשונה) יתברך המאציל וישתבח הבורא. אלקי הרוחות יוצר היצורים. אמר ונעשה כל הנמצאים אשר בחר בנו מכל עם. ונתן לנו תורת אמת. וחלק מחכמתו ליראיו בכל דור ודור. הם הגאונים וראשי ישיבות היושבים כסאות למשפט. להורות לישראל חוקי ד' ותורותיו. וכל הדבר הגדול והקשה יביאון אליהם וישפטו הם. ונחקקו דבריהם בעט ברזל ועופרת על לוח ספרי השאלות ותשובות. והיה הנשאר לפלטה לחיותנו כיום הזה. לשתות בצמא דבריהם דברי אלקים חיים. להורות הלכה למעשה מעשה רב. ולאשר תשובותיהם רבו לאין מספר בדפוסים ישינים וגם חדשים. והרבה מהם אשר אינם מצוים על פני תבל. העיר ד' את רוחי לזכות ולזכות את הרבים. אמרתי אסוף אסיפם על מגילת ספר אחת. ויגעתי עד שידי יד כהה מגעת. והעתקתי דבריהם מן החיבורים וספרי השו"ת אשר נמצאו בגלילותינו. בקוצר אמרים ובקצת פלפול וסברא. כדי להבין הדברים בטעמם. למען לא יהיו דבריהם סתומים כספר חתום. וטעם זקנים יקח להקיש בדומה לו. ובאיזה מקומות העירותי על דבריהם איזה הערות לסתור ולבנות כתלמיד הדן לפני רבו. וקראתי את שמו דברי גאונים (עולה כמנין שמי חיי"ם ארי"ה לי"ב). כשמו כן הוא מאסף לכל מחנות שו"ת הגאונים וחיבוריהם הנוגעים לדיני ממונות ודברי ריבות שבין איש לרעהו. וסדרתי כללי הדינים בסדר אלפא ביתא. כאשר עיניך תחזנה מישרים במפתח הכללים. למען אשר בקל יוכל המבקש למצוא מבוקשי. בשימו עין באות פתח התיבה. ולאיזה דין בכלל נוגע מרכז חפצו: ועתה אל הקורא אקרא קול קורא. כמזהיר ולא כמזכיר. לבל יחתוך הדין הלכה למעשה מספרי זה. עד ראותו הדברים במקומם ושורשם אם יהיה הספר באפשר המציאות. כמבואר בספרי האחרונים שאין לפסוק מן הקיצורים. ומי לנו גדול ממרן הב"י. שערך שלחנו הטהור שלחן מלכים. והוא בעצמו מן המזהירים. שלא לסמוך עליו כי אם אחר העיון בחיבורו הב"י על הטור. ועיין בשו"ת הב"ח בישינות סי' פ' שכתב וז"ל כבר ידעת שאותן שנמשכים להורות הוראות עפ"י ש"ע. הם המורים בתורה שלא כהלכה. כי לא ידעו שורש ההוראה מבטן מי יצאו הפסקים. ובודים טעמים מלבם. וע"י כך מרבים מחלוקת בישראל עכ"ל. ורמזו בלקה"ק לאה"ע בהקדמתו ואנן מה בעני' אבתרי'. זו ואצ"ל זו במקום שבאתי לחלוק על איזה מחבר. שאיני אומר קבלו דעתי לקבוע הלכה כמותי. כי ידעתי מך ערכי שלא הגעתי לפרק נגמר הדין. וכ"ש לסתור דברי גאונים קדמאי אם הראשונים כמלאכים. וקטנם עבה ממתני. ולא באתי רק לעורר לב חכמי המורים יודעי דת ודין. שישקלו בפלס מאזני שכלם אולי ימצאו דברי כנים ונכוחים. ובזה את נפשי הצלתי. ואל אל בשמים אפרוש כפים. שיזכנני לגמור המלאכה ולא אכשל בדבר הלכה. אחת שאלתי מאת ד' אותה אבקש. שבתי בבית ד' כל ימי חיי. גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך. ואזכה ללמוד וללמד תורה לשמה לשמור ולעשות. ולא ימושו מפי ומפי זרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם אנס"ו: ואפריון אמטי' לכבוד אדוני אבי מורי יקר ונעלה. לא מש מאהל התורה ועבודה. החכם השלם. חוטר מגזע תרשישים. שלשלת היוחסין כש"ת מו"ה יחיאל צבי הכהן נ"י בן בנו של הגאון מהר"י הכהן זצללה"ה בעהמ"ח ס' קונטרס הספקות ותרומת הכרי. אחיו ש הגאון המפורסם מו"ה אריה ליב הכהן זצללה"ה בעהמ"ח ס' קצות החשן על החו"מ. וגברת ביתו היא אמי מורתי תחי' מ' חי'. על טוב יזכר שמם אשר מנעורי גדלוני על ברכי התורה. בהשגחת עינא פקיחא ובשקידה רבה בנפשם ומאודם. ד' יאריך ימיהם ושנותם בנעימים. ינובו בשיבה טובה. וינטלם וינשאם על גפי מרומי קרת. ויזכנו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות אנס"ו: כ"ד הקטן והצעיר המדבר יום ג' לסדר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כ"ג שבט שנת חיים אריה ליב בן יחיאל צבי הכהן לפ"ק עם י"א אותיות שבשמי. יושב על מדין פה ק"ק סיגוט יע"א. מכתב מבן המחבר כבוד ידידי אחי אהובי הה"ג חריף ובקי טובא. חסיד וי"א. שמו נודע בשערים כש"ת מו"ה נחמן כהנא שליט"א בעהמ"ח ס' ארחות חיים על הש"ע או"ח אב"ד דק"ק ספינקא יע"א. אחדש"ה כראוי. את קולך שמעתי מתהלך בקן קוילמסך. ובו זכית לבשרינו כי עלה על רוחך הטהור. לחזור ולהעלות על מזבח הדפוס ספרא טבא דמר אבינו הרה"ג שליט"א ספר דברי גאונים על החו"מ אשר נדפס זה כביר. והראשונים ספו תמו. ורבים יאותו להנות מאורו אור החיי"ם. ורצונך לאדפוסי אידרא. בתוספת על העיקר מרובה. אשר אסף בזקנתו כאר"י בגבורתו. שמחתני בפעלך. וארנן במעשה ידיך. ואמרתי לפעלא טבא יישר כחך וחילך לאורייתא. בקדמיית"א ובתריית"א. ואחזיקנא לנפשך מלא חפני טיבותא. אחי אהובי ענוותנותך תרביני. אשר נתכבדתי ונתייקרתי בעיניך לשים לי יד ושם פתח השער. עלי קרית ספר. מששתי כל הגיוני. ואך מעט טיהרתי רעיוני. קראתי עלי סייג לחכמה שתיקה. הוא עצה עמוקה. אם מזקנים אתבונן אשר דרכו במסילת הקדמונים. עת הקריבם ספירת דברים. על מזבח הדפוס עולים. הקדמת מלין לצד עילאי ימללו. וגודל גבורות המחבר יהללו. בו ישמיעו כל תהלתו. בשער בת רבים ימללו גדולתו. ידענו כי לא זאת מטרת אבינו ומטרתינו. כי באלה געלה נפשינו. אך רק רצונך רצון יראיו לעשות חפצתי. ובפרט כי אך למותר יחשב. כי זה יותר משלשים שנה מעת ההדפסה הראשונה.